א) שבע מצוות דרבנן (הנוסח המפורסם)

מקובל למנות “שבע מצוות דרבנן” (כנגד מה שמכונה תר״ך = תרי״ג דאורייתא + 7 דרבנן):

דבעשרת הדברות יש תר״ך אותיות, כנגד תרי״ג מצוות דאורייתא ושבע דרבנן

— ערוך השולחן, אורח חיים תצ״ד:ד׳

וכן:

וְתַרְיַ״ג מִצְוֹת הַתּוֹרָה עִם שֶׁבַע מִצְוֹת דְּרַבָּנָן

— תניא, ליקוטי אמרים נ״ג:ה׳

מה הן ה״שבע״?

מקור שמונה אותן במפורש:

…שבע מצות דרבנן ואלו הם א׳ לקרות הלל, ב׳ לקרות מגילה, ג׳ להדליק נר חנוכה, ד׳ להדליק נר שבת, ה׳ נטילת ידים, ו׳ לברך על כל הנאה תחילה, ז׳ לעשות עירוב

— ברית משה, עשין דרבנן, הלכות חנוכה ו׳:א׳

כלומר (בקיצור):

1. קריאת הלל (על ימים שקבעו חכמים, כגון חנוכה ועוד)
2. קריאת מגילה (מגילת אסתר בפורים)
3. הדלקת נר חנוכה
4. הדלקת נר שבת
5. נטילת ידים
6. ברכות הנהנין – “לברך על כל הנאה תחילה”
7. עירוב (עירובי חצרות/תחומין/תבשילין – באופן כללי “לעשות עירוב”)

הערה חשובה: יש דיונים בשיטות שונות האם לכלול דברים נוספים תחת “מצוות דרבנן” (כמו אבלות), אבל זה המניין הרווח והמפורש בציטוט הנ״ל.

בנוגע לעצם העיקרון שאפשר לברך “וצונו” על מצוה דרבנן, הגמרא תולה זאת בציווי התורה לשמוע לחכמים:

…וְהֵיכָן צִוָּנוּ? רַב אַוְיָא אָמַר: מִ״לֹּא תָסוּר״. רַב נְחֶמְיָה אָמַר: ״שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ״

— שבת כ״ג א

עַל־פִּ֨י הַתּוֹרָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ… לֹ֣א תָס֗וּר… יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃

— דברים י״ז:י״א

שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹאמְרוּ לָֽךְ׃

— דברים ל״ב:ז׳

ב) שבע מצוות בני נח

הגמרא מונה בפירוש:

תָּנוּ רַבָּנַן: שֶׁבַע מִצְוֹת נִצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ – דִּינִין, וּבִרְכַּת הַשֵּׁם, עֲבוֹדָה זָרָה, גִּילּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְגָזֵל, וְאֵבֶר מִן הַחַי

— סנהדרין נ״ו א:כ״ד

וכן הרמב״ם מסדר אותן (ומבאר שנוספה לנח מצוות אבר מן החי):

עַל שִׁשָּׁה דְּבָרִים נִצְטַוָּה אָדָם הָרִאשׁוֹן… הוֹסִיף לְנֹחַ אֵבֶר מִן הַחַי… נִמְצְאוּ שֶׁבַע מִצְוֹת

— משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ט׳:א׳

פירוט קצר (כמקובל להגדירן)

1. דינין – הקמת מערכת משפט/דינים.
2. ברכת השם – איסור קללת השם (לשון חז״ל: “ברכת” = כינוי להפך).
3. עבודה זרה – איסור ע״ז.
4. גילוי עריות – איסורי עריות מסוימים.
5. שפיכות דמים – איסור רציחה.
6. גזל – איסור גניבה/גזילה וכדו׳.
7. אבר מן החי – איסור אכילת אבר שניטל מבעל חיים בעודו חי.

הערה: יש דעה תנאית שמחליפה “דינין וברכת השם” ב״סירוס וכלאים״:

…שֶׁבַע מִצְוֹת נִצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ – … סֵירוּס, וְכִלְאַיִם

— סנהדרין נ״ו ב:כ״ב

ובמקום אחר מבואר שאף כשמדברים על “שבע”, יש להן גם הסתעפויות (“אבזרייהו”):

…שֶׁבַע מִצְוֹת נִצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ… אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִינְהוּ וְכֹל אַבְזְרַיְיהוּ

— סנהדרין ע״ד ב:ט׳

אם תרצה, אוכל לפרט לכל אחת משתי הרשימות (דרבנן/בני נח) את גבולות המצוה והדוגמאות המעשיות המרכזיות שלה.