חזרה למאמרים
הכרזה

מצב עריכה מחודש: ארבעה כלים שעוברים על החיבור שלכם

כ״ב בתמוז תשפ״ו, צוות בינתא, 7 דקות קריאה

מי שכותב דבר תורה יודע: הכתיבה עצמה היא רק חצי מהעבודה. אחרי שהמהלך עומד על הנייר מתחיל החלק השני — לעבור על הטיעונים ולבדוק שהם מחזיקים, לוודא שכל ציטוט מדויק בלשונו, לתקן שגיאות כתיב שהתגנבו, ולסדר את רשימת המקורות. זו עבודה שדורשת עין שנייה — ולא לכל אחד יש חברותא שפנויה לעבור על כל חבורה לפני שהיא יוצאת.

השבוע שדרגנו מהיסוד את מצב העריכה של בינתא, ובמרכזו ארבעה כלים שעושים בדיוק את זה: עוברים על המסמך שלכם, כל אחד מזווית אחרת, ומחזירים ממצאים שאפשר לתקן בלחיצה. במאמר הזה נציג כל כלי — איך מפעילים אותו, מה בדיוק מקבלים ממנו, וכמה הוא עולה. ובעיקר: נראה אותם בפעולה, על מסמך אמיתי.

מה זה מצב עריכה

מעל תיבת הכתיבה, לצד "צ'אט" ו"מחקר", נמצאת לשונית עריכה. בלחיצה עליה נפתחת סביבת כתיבה מלאה: המסמך תופס את רוב המסך, ולצדו סרגל צדדי עם הכלים והצ'אט. זהו עורך גמור לכל דבר — כותרות, רשימות, טבלאות, עיצוב מלא בעברית — עם ייבוא מ־Word וייצוא ל־Word ול־PDF. אבל לא בשביל זה באנו: את זה יש בכל מעבד תמלילים.

מתחילים באחת משלוש דרכים: כותבים מסמך חדש מאפס, מדביקים טקסט קיים, או — הדרך הנפוצה — לוחצים "פתח בעורך" על תשובה של בינתא בצ'אט, וממשיכים לעבוד עליה כמסמך.

הסרגל הצדדי נפתח על מסך הכלים: ארבעה כרטיסים, אחד לכל כלי. ומתחתיהם — הצ'אט. בצ'אט של מצב העריכה מבקשים בכתיבה חופשית כל דבר שנוגע למסמך: "שפר את הניסוח", "הוסף מקורות לטענות", "קצר את הפתיחה". השינויים שהעוזר מציע מסומנים במסמך ב"עקוב אחר שינויים" — אתם רואים בדיוק מה השתנה, ומאשרים או דוחים כל שינוי. שום דבר לא נכנס למסמך בלי הסכמתכם.

עכשיו — לכלים עצמם.

הניסוי: חבורה עם חמש טעויות שתולות

כדי להראות מה הכלים יודעים באמת, לא נסתפק בתיאורים. כתבנו חבורה קצרה — "בגדר מצות קימה מפני שיבה": חקירה האם מצות "מפני שיבה תקום" היא חובת מעשה או חובת הלב, עם ראיות מהגמרא בקידושין, מהרמב"ם, מספר החינוך ומהשולחן ערוך. ובתוכה שתלנו, במכוון, חמש טעויות:

  1. קפיצה לוגית — כתבנו "ומוכח בהכרח" על ראיה שבאמת ניתנת לדחייה.
  2. שגיאת כתיב — "לכארה" במקום "לכאורה".
  3. חוסר עקביות — "השלחן ערוך" בכתיב חסר במקום אחד, "שולחן ערוך" במקום אחר.
  4. ציטוט משובש — לשון הרמב"ם בשינויי נוסח קלים.
  5. ציטוט מומצא — משפט שייחסנו לספר החינוך, אך אינו לשונו.

ואז הפעלנו על המסמך את ארבעת הכלים, בזה אחר זה. הממצאים שתראו בהמשך המאמר — ההערות, התיקונים, הסטטוסים — הם תוצאות הריצה האמיתית, כלשונן.

הערות והארות: עין למדנית על המהלך

הכלי הראשון והמעניין ביותר. הערות והארות עובר על מה שכתבתם כדרך שתלמיד חכם מעיין בדברי חברו: מזהה כל אבן בניין במהלך — סברא, קושיא, תירוץ, טעם, חילוק, ראיה, הנחה, מסקנה — ומעיר עליה.

איך מפעילים: לוחצים על "הערות והארות" במסך הכלים. נפתח מסך פתיחה שמסביר מה הכלי עושה — ומציג את המחיר המדויק למסמך הזה, לפני שמתחילים. רק לחיצה על "התחל" מפעילה את הבדיקה.

מה מקבלים: תוך כחצי דקה מתחילות להופיע הערות, אחת אחת. בראש הרשימה — "מבט כללי" על המסמך כולו: מה מבנה המהלך, איפה עיקר החוזק ואיפה עיקר החולשה. ותחתיו — הערה על כל טיעון, כשכל אחת מסומנת באחד משלושה דירוגים: תקין (הטיעון מבוסס), מוקשה (צריך עיון — יש מה לחזק), או בעייתי (יש כאן קושי של ממש). לחיצה על הערה קופצת אל המקום המדויק במסמך, כך שעוברים הערה אחר הערה ומתקנים.

מה קרה בניסוי: הכלי החזיר שמונה הערות. את החקירה הפותחת הוא סימן "תקין" — "חקירה מוגדרת היטב בשני צדדים ברורים, בדרך הלמדנות המקובלת". ואת הקפיצה הלוגית ששתלנו הוא תפס במדויק, וסימן אותה "בעייתי":

שימו לב להערה האדומה: הכלי לא הסתפק בקביעה שהראיה חלשה — הוא נימק מדוע, מתוך המסמך עצמו: הדרשה הקודמת שהבאנו בעצמנו מקישה הידור לקימה שבמעשה, ואיך נאמר עתה שהקימה "סימן בעלמא"? זו הערה שחברותא טובה הייתה מעירה.

ועוד פרט חשוב: אם הכלי לא מצא במסמך טיעונים להעיר עליהם — לא נוכו קרדיטים.

הגהה: שלוש בדיקות במקביל

הגהה סורקת את המסמך בשלושה מישורים בבת אחת: שגיאות לשון (כתיב, דקדוק ופיסוק בעברית תורנית), עקביות (מונחים ושמות שמופיעים בצורות שונות לאורך המסמך), וסגנון (בהירות וניסוח).

איך מפעילים: בדיוק כמו הערות והארות — כרטיס במסך הכלים, מסך פתיחה עם המחיר, "התחל".

מה מקבלים: כאן התוצר מגיע ישירות אל תוך המסמך. כל הצעה מסומנת בקו גלי מתחת למילים עצמן — אדום לשגיאה, כתום לאזהרה, כחול להצעת סגנון. לחיצה על הסימון פותחת חלונית קטנה במקום: מה כתוב, מה מוצע במקום, ולמה — עם כפתורי "קבל" ו"דחה". אפשר גם לעבור על הכול מרשימת ההצעות בסרגל הצדדי, לסנן לפי סוג, ולקבל או לדחות את כולן בלחיצה אחת.

מה קרה בניסוי: הכלי החזיר 11 הצעות. הוא מצא את "לכארה" והציע "לכאורה"; הוא שם לב ש"השלחן ערוך" ו"שולחן ערוך" מופיעים בשתי צורות שונות והציע לאחד; והוסיף מיוזמתו הצעות פיסוק וסגנון שלא תכננו.

אימות מקורות: כל ציטוט נבדק מול הספר

זו אולי הבעיה הכאובה ביותר בכתיבה תורנית — ובכתיבה בעזרת בינה מלאכותית בפרט: ציטוט שנראה מושלם, ואינו מדויק. או גרוע מזה — אינו קיים.

אימות מקורות עובר על כל מראי המקומות והציטוטים במסמך, ובודק אותם אחד אחד מול הטקסט האמיתי בספרייה של בינתא. לכל מקור מוצמד אחד מחמישה סטטוסים כנים: מאומת (הציטוט נמצא במקור כלשונו), כמעט מדויק (הבדלים קלים — למשל כתיב מלא/חסר), ציטוט לא תואם (הנוסח במסמך שונה מהמקור), לא אותר אוטומטית (לא הצלחנו לבדוק — מומלץ לבדוק ידנית), ומקור לא נמצא. ההבחנה בין המצבים מכוונת: הכלי לא "מאשים" ציטוט שפשוט לא הצליח לבדוק.

איך מפעילים: כרטיס "אימות מקורות" במסך הכלים. כאן המחיר מופיע על כפתור ההפעלה עצמו — "הרץ בדיקה · עד 8 קרדיטים" — כי חלק מהעלות תלוי במה שיימצא, והמחיר הנקוב הוא תקרה.

מה קרה בניסוי: ששת המקורות בחבורה נבדקו. הפסוק בויקרא, שתי הדרשות מקידושין, הרמב"ם והשולחן ערוך — כולם חזרו מאומתים, "הציטוט נמצא במקור כלשונו". והציטוט שהמצאנו בשם ספר החינוך? הכלי עצר בדיוק שם, וסימן: מומלץ לבדוק ידנית.

וכשהכלי מוצא ציטוט שאינו תואם את המקור, הוא לא משאיר אתכם עם הבעיה — הוא כבר הביא את נוסח המקור מהספרייה, ומציע להחליף בלחיצה אחת:

התיקון נכנס דרך "עקוב אחר שינויים", כך שגם הוא ממתין לאישורכם. ואגב, אפשר גם לסמן קטע אחד במסמך ולאמת רק אותו — בשני קרדיטים.

מפתח מקורות: הרשימה שבסוף הספר

כל מי שפתח ספר תורני מכיר את המפתח שבסופו: כל המקורות שהובאו בחיבור, מסודרים לפי מדורים — תנ"ך, חז"ל, ראשונים, הלכה. מפתח מקורות בונה מפתח כזה מתוך המסמך שלכם, אוטומטית.

הנקודה החשובה: זה לא ניחוש של בינה מלאכותית. כל מראה מקום שנמצא במסמך מזוהה מול הספרים עצמם בספרייה, מקבל את שמו התקני, ומקובץ למדור הנכון. מה שלא זוהה — מסומן ביושר לבדיקה, עם הערה שכדאי לוודא שלא נפלה טעות במראה המקום.

איך מפעילים: כרטיס "מפתח מקורות" במסך הכלים, "התחל" — וזהו. זה הכלי הזול ביותר: 2 קרדיטים למסמך רגיל.

מה קרה בניסוי: חמשת המקורות של החבורה חזרו מקובצים לשלושה מדורים — תנ"ך, תלמוד והלכה — וההפניה לספר החינוך (שציטוטה, כזכור, הומצא) סומנה לבדיקה. בלחיצה על "הוסף בסוף המסמך" המפתח נכנס למסמך, ערוך עם כותרות ומוכן לדפוס:

מה משותף לכל הכלים

ארבעה עקרונות שתמצאו בכל אחד מהכלים:

  • המחיר ידוע מראש. כל כלי מציג את העלות המדויקת למסמך שלכם לפני ההפעלה. אין הפתעות — ריצה בתשלום מתחילה רק בלחיצה מפורשת שלכם.
  • התוצאות נשמרות. סגרתם את המסמך וחזרתם אליו? הממצאים האחרונים נטענים מיד, בחינם. ואם המסמך השתנה מאז הבדיקה — תראו חיווי ברור, ותחליטו בעצמכם אם להריץ מחדש.
  • כל ממצא מוביל למקום. לחיצה על הערה, הצעה או מקור קופצת אל השורה המדויקת במסמך.
  • שום דבר לא משתנה בלי אישור. הכלים מציעים; אתם מחליטים. כל תיקון עובר דרך "עקוב אחר שינויים" או כפתור אישור.

כמה זה עולה

כל הכלים מתומחרים בקרדיטים — אותם קרדיטים של שאלות הצ'אט — והמחיר תלוי באורך המסמך. למסמך רגיל (עד כשלושה עמודים) אלו המחירים; למסמכים ארוכים המחיר עולה בהדרגה, עד תקרה:

  • הערות והארות — 8 קרדיטים (מסמך ארוך: עד 30). לא נמצאו טיעונים — אין חיוב.
  • הגהה — 6 קרדיטים (עד 40).
  • אימות מקורות — עד 8 קרדיטים (מסמך ארוך: עד 40). אין מקורות במסמך — אין חיוב. אימות קטע מסומן — 2 קרדיטים.
  • מפתח מקורות — 2 קרדיטים (עד 8). לא נמצאו מראי מקומות — אין חיוב.
  • בקשת עריכה בצ'אט — קרדיט אחד לקטע מסומן, 4 קרדיטים לעריכה על פני כל המסמך.

ופתיחה חוזרת של תוצאות קיימות — תמיד בחינם.

איך מתחילים

נכנסים ללשונית עריכה, מדביקים חבורה, מאמר או דף מקורות שאתם עובדים עליהם — או פותחים תשובה של בינתא בעורך — ולוחצים על אחד מארבעת הכלים. מסך הפתיחה יסביר בדיוק מה הכלי יעשה וכמה יעלה, ורק אז תחליטו.

ואם יצא לכם ממצא ששווה לספר עליו — הערה שקלעה, ציטוט שניצל ברגע האחרון — נשמח מאוד לשמוע: כתבו לנו.

רוצים לשאול בעצמכם?

לשאול את בינתא
חזרה למאמרים
מצב עריכה מחודש: ארבעה כלים שעוברים על החיבור שלכם | בינתא